רשות המיסים בצעד לקראת מחזיקי וסוחרי מטבעות הקריפטו
מאת: עו"ד אסף יאיר
נוהל ה"גילוי מרצון" אותו בכוונת רשות המיסים לפרסם בקרוב, עתיד להיות מכוון גם, ואולי בעיקר, לבעלי "ארנקים דיגיטליים" המחזיקים ו/או סוחרים במטבעות קריפטו, על סוגיהם השונים.
ככלל, על אחזקה ב"ארנק דיגיטלי" ובמטבעות קריפטו, יש לדווח במסגרת הצהרות הון ו/או דוחות שנתיים המוגשים לפקיד השומה, תוך שמסחר בהם (רכישה, מכירה, המרה במטבעות דיגיטליים אחרים וכד') עלול להוביל לחבות בתשלום מס רווחי הון ואף למס שולי (ככל שפעילות הנישום בתחום עולה לכדי "עסק" בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה).
נראה כי ישראלים רבים, המחזיקים במטבעות קריפטו וביצעו פעולות שונות לאורך השנים, כלל אינם מודעים לחובות הדיווח החלות עליהם והם עומדים בפני סיכון לפתיחת הליך פלילי כנגדם.
במסגרת נוהל "גילוי מרצון" העתיד להתפרסם, תינתן הזדמנות לבעלי המטבעות הדיגיטליים להסדיר את פעילותם בתחום מול רשות המיסים, תוך קבלת חסינות פלילית, ובתוך כך, להקל באופן משמעותי על האפשרות לבצע שימוש יעיל וחופשי יותר במטבעות הדיגיטליים.
ככל והינכם בעלי "ארנקים דיגיטליים" הסוחרים או משקיעים במטבעות וירטואליים שונים, אנו ממליצים בחום להיערך עם תיעוד מלא ככל הניתן ולהיוועץ עם בעלי מקצוע וניסיון בתחום, בכדי לנצל את ההזדמנות באופן אופטימאלי ואפקטיבי.
מסתמן כי בקרוב יחודש נוהל "גילוי מרצון" – משרדנו ממליץ בחום להיערך בהקדם !
מאת: עו"ד אסף יאיר
בעשור האחרון פרסמה רשות המיסים מספר נהלי "גילוי מרצון" אשר חלו בתקופות ובתנאים שונים ותחולתם הסתיימה לפני מספר שנים.
נהלי ה"גילוי מרצון" השונים שפורסמו, אפשרו לציבור להתוודות בפני רשות המיסים, בין אם באופן אנונימי ובין אם באופן גלוי, אודות העלמת הכנסות ונכסים מסוגים שונים, לאפשר להם להסדיר את תשלום המס ללא הטלת קנסות מופרזים וחשוב מכך: תוך קבלת חסינות מהעמדתם לדין פלילי !
משרדנו טיפל במגוון רחב של תיקי "גילוי מרצון" בגין הכנסות אקטיביות ו/או פאסיביות, חשבונות בנק ונכסים בישראל ומחוצה לה, תוך שלקוחותינו, אשר בחרו בדרך זו, זכו לחסינות מלאה מהעמדתם לדין פלילי, הגיעו להסדרי מס נוחים ואף מיטיבים מאוד והתאפשר להם לפעול ולעשות שימוש חופשי וגלוי בכספים, בחשבונות ובנכסים שהשימוש בהם, עד לביצוע ה"גילוי מרצון", היה מוגבל ומצומצם עד כדי בלתי אפשרי.
מהכרותינו והניסיון אותו צברנו בתחום, אנו ממליצים בחום לכל מי שטרם ניצלו את הנהלים הקודמים, להיערך ולנצל את ההזדמנות הקרובה !
רשות המיסים מגבירה את האכיפה על משכירי דירות בישראל
לתשומת לב משכירי הדירות – רשות המיסים מגבירה את אכיפתה על משכירי דירות בישראל
בשנים האחרונות, הגבירה רשות המיסים את אכיפתה על משכירי הדירות בישראל. כך למשל, פנתה רשות המיסים לאזרחים רבים שבבעלותם מספר נכסי נדל"ן שאינם מדווחים על הכנסות משכירות לפקיד השומה.
יצוין, כי לרשות משכירי הדירות בישראל עומדות שלוש חלופות לצורך תשלום המס על הכנסות מהשכרה למגורים, כדלקמן:
- פטור ממס – רלוונטית להכנסות משכר דירה למגורים עד לגובה של 5,470 ש"ח לחודש (נכון לשנת 2023) – ככל שההכנסה החודשית גבוה מסכום זה, ניתן לעשות שימוש חלקי בפטור.
- חיוב במס מופחת בשיעור של 10%-תשומת הלב כי בהתאם לחלופה זו, לא ניתן לנכות הוצאות ואת המס יש לשלם על ההכנסה ברוטו. יודגש, כי בחירה בחלופה זו לכשעצמה אינה מחייבת בהגשת דוח שנתי מלא לפקיד השומה וככל שהמשכיר אינו חייב בהגשת דוחות לפקיד השומה בשל נסיבות אחרות, די בפתיחת תיק מקוצר לצורך דיווח ותשלום המס מידי שנה באופן מהיר ופשוט.
- חיוב במס לפי מדרגות המס – בחלופה זו, שיעור המס השולי של המשכיר יקבע בהתאם לכלל הכנסותיו, אולם מדרגת המס הראשונה עבור הכנסה משכירות למגורים עומדת על שיעור של 31%, למעט מי שמלאו לו שישים, לגביו מדרגת המס הראשונה תעמוד על 10%. ככלל, חלופה זו עשויה להיות רלוונטית למי שמלאו לו שישים שנים, כאמור, אולם לא רק. שכן, בחירה בחלופה זו מאפשרת לדרוש הוצאות שוטפות כדוגמת פחת, ריבית ריאלית וכד' כך שבמקרים מסוימים חבות המס עשויה להיות נמוכה יותר מבחלופה הקודמת (מס מופחת בשיעור של 10%) מקום בו השכרת הדירות כרוכה בהוצאות שוטפות גבוהות באופן יחסי.
זכרו, אי דיווח על הכנסות מהשכרה למגורים מהווה עבירת מס ועלול להוביל לסנקציות חמורות !
לצורך בחירת המסלול האופטימאלי עבור כל נישום בהתאם לנסיבותיו הספציפיות, אנו ממליצים להתייעץ עם מומחה מס. למידע נוסף מאתר רשות המיסים- לחץ כאן
הגילוי מרצון הוארך עד לסוף שנת 2018 ויחול גם על עבירות הלבנת הון !
ביום האחרון בו עמדה לפקוע האפשרות להגשת בקשות לגילוי מרצון בהתאם לנוהל שפורסם ע"י רשות המיסים בחודש ספטמבר 2014, הודיעה רשות המיסים כי "נוהל הגילוי מרצון" יוארך עד לסוף שנת 2016 ויחול גם על עבירות הלבנת הון שמקורן בעבירות מס.
הנוהל, אשר פורסם בחודש ספטמבר 2014 והיה תקף לתקופה של שנה, הוארך בחודש ספטמבר 2015 עד ליום 30.6.2016.
כעת הודיעה רשות המיסים כי הנוהל יוארך בשנית ויהיה תקף עד לסוף שנת 2016.
במהלך השנה הראשונה מאז פרסום הנוהל, הוגשו לרשות המיסים כ- 3,800 בקשות לגילוי מרצון במסגרתן דווח הון בסך כולל של כ-10 מליארד ש"ח.
מאז הוארך הנוהל בפעם הראשונה ועד לחודש יוני 2016 הוגשו כ- 1,300 בקשות נוספות במסגרתן, כך בהתאם לפרסומי רשות המיסים, דווח על הון נוסף בסך כולל של כ- 7.5 מליארד ש"ח.
משרדנו ממליץ בחום לכל מי שמחזיק בחשבונות בנק ונכסים מחוץ לישראל אשר טרם דווחו בישראל כחוק לנצל את נוהל הגילוי מרצון והוראות השעה על בקשות לגילוי מרצון, המקנים לנוקטים בהליך חסינות פלילית בכפוף לתנאים הקבועים בנוהל.
כמו כן, משרדנו ממליץ למי שטרם החל בהליך ועדיין שוקל לעשות זאת למהר לנצל את ההזדמנות להגיש בקשה במסגרת הנוהל שתוקפו הוארך עד לסוף שנת 2016 ולא להמתין עד לסוף השנה, שכן, במקרים רבים המצאת המסמכים מהבנקים והגורמים הרלוונטיים בחו"ל לצורך הגשת הבקשה לגילוי מרצון, נמשכת זמן רב !
למאמרים נוספים בעניין זה:
הודעת רשות המיסים על הארכת נוהל הגילוי מרצון עד לסוף שנת 2016
נוהל גילוי מרצון והוראת שעה על בקשות לגילוי מרצון
מתגברת אכיפת רשות המיסים כנגד בעלי חשבונות בנק בחו"ל
"עוד שנה יהיה כמעט בלתי אפשרי להחזיק חשבון בנק בחו"ל"
בנקים בשוויץ פונים ללקוחות ישראלים בבקשה לסגור את חשבונותיהם
מתגברת אכיפת רשות המיסים כנגד בעלי חשבונות בנק בחו"ל
בהמשך לפרסום נוהל הגילוי מרצון אותו פרסמה לאחרונה רשות המיסים בישראל, מסתמן כי גוברת האכיפה וההרתעה כנגד בעלי חשבונות בנקים זרים שאינם מדווחים בישראל כחוק.
לאחרונה פורסמו בתקשורת מספר אירועים, במסגרתם, נחקרו ואף נעצרו חשודים רבים בחשד לאחזקת חשבונות לא מדווחים מחוץ לישראל ו/או בסיוע לכך.
בין אם פרסומים אלה נועדו במידת מה לשם הרתעה ובין אם לאו, הרי שלא ניתן להתעלם מהצעדים האחרונים אותם נוקטת רשות המיסים בישראל בכל הקשור להון הלא מדווח של תושבי ישראל מחוץ לישראל, ובתוך כך, להמשך הידוק היחסים ושיתוף הפעולה מול רשויות המס והבנקים שמעבר לים.
במסגרת נוהל הגילוי מרצון והוראות השעה אשר פורסמו לאחרונה, מעניקה רשות המיסים בישראל הגנה מפני נקיטת הליכים פליליים לאלה אשר יבחרו לפתוח מיוזמתם בהליך לגילוי מרצון בקשר לחשבונותיהם הלא מדווחים מחוץ לישראל – להרחבה ולעיון בנוהל הגילוי מרצון והוראות השעה- לחץ כאן.
חשבון הבנק בשווייץ: כך הגיעה רשות המסים לשופט משה גלעד ואשתו – מתוך ידיעה שפורסמה באתר "דה-מרקר"
בנק UBS: סיוע להעלמות מס של ישראלים במיליארדים – מתוך כתבה שפורסמה באתר YNET
משרדנו בעל ניסיון עשיר ומגוון בניהול הליכי גילוי מרצון לסוגיהם.
קיבלת דרישה למילוי " דו"ח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל " ? אל חשש !
מאת: עו"ד דוד קמחין ועו"ד אסף יאיר
לאחרונה פנו למשרדנו אזרחים רבים אשר הופתעו לקבל לידם דרישה למילוי "דו"ח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל" עליו חתום מר מישאל כהן, מנהל אגף בכיר במחלקת המודיעין ברשות המיסים.
אם גם אתם נמנים על אלה – אתם לא לבד !
במהלך השנה האחרונה רשות המיסים פנתה לאזרחים רבים, רובם שכירים ללא תיק פעיל במס הכנסה, בדרישה מפתיעה זו למילוי "דו"ח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל".
בהתבסס על הערכה הנשענת על פילוח נתוניהם האישיים של האזרחים הרבים שפנו למשרדנו בעניין זה, נראה כי רשות המיסים הגדירה מספר קריטריונים אשר מי שעומד בהם "זוכה" לפנייה החמה מאת מחלקת המודיעין ברשות המיסים.
בין הקריטריונים הללו ניתן למנות ,כך נראה, את המאפיינים הבאים : אזרחים בעלי מספר נכסים / דירות, אזרחים המבקרים תכופות בחוץ לארץ, אזרחים המבצעים פעולות חריגות בניירות ערך, אזרחים בעלי רכבי יוקרה, תושבים חוזרים וכיוצא באלו…
כאזרח אשר מעולם לא התנהל מול רשויות המס למיניהן ולא דיווח על מקורות הכנסותיו, כחוק יש לציין, סביר להניח כי דרישה זו תעורר חשש ותחושת אי- נוחות מסויימת.
אז מה עושים ? !
ראשית, אל חשש!
קבלת הדרישה להמצאת פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל, אין משמעה, חלילה, כי פעלת שלא כדין או כי יש לרשות המיסים חשד כלשהו כלפיך!
כפי שציינו פעמים רבות, רשות המיסים בישראל פועלת בשנים האחרונות באמצעים רבים להרחבת הפיקוח והאכיפה על נכסי תושבי ישראל בארץ ובחו"ל ולהכללת כמה שיותר תושבים ונכסים תחת מערכת הבקרה והדיווח של רשות המיסים.
לשם כך, חתמה רשת המיסים על הסכמים לגילויי וחילופי מידע ביחס לתושבי ישראל מול רשויות מס ובנקים זרים, עודדה נקיטת הליכי "גילוי מרצון", הקימה את "קו הצדק" /"המלשינון" וכן הלאה…
יחד עם זאת, כמי שעל פי רוב מילוי דוח זה הינו ממשקו הראשון מול רשויות המס בישראל, ולאור העובדה כי דרישה זו מהווה הצהרה רשמית לרשויות המס, על כל המשתמע מכך, משרדנו ממליץ בחום לשקול בכובד ראש, תוך התייעצות עם מומחה לענייני מיסים, כיצד למלא באופן נאות, ראוי ונכון את הדו"ח ולהכליל בו את את כל המידע הנדרש כחוק, ורק אותו, בהתאם לנתוניך האישיים, טרם הגשתו לרשות המיסים.
למשרדנו ניסיון עשיר ומגוון בייעוץ בענייני מיסים לתושבי הארץ ולתושבי חו"ל
קישור לטופס – תשומת לב – בטופס שנשלח לאזרחים הוספה הדרישה לדיווח גם על מקורות הכנסה בחו"ל !
הכל על גילוי מרצון
מאת: עו"ד אסף יאיר
בשנת 2003 חלה רפורמה בשיטת המס בישראל אשר עברה משיטת מס הממסה תושב ישראל על בסיס טריטוריאלי, קרי, על כלל הכנסותיו שהופקו או נצמחו בישראל בלבד, לשיטת מס הממסה תושב ישראל על בסיס פרסונאלי, קרי, מיסוי על כלל ההכנסות של תושב ישראל, ללא תלות בזהות מקום הפקת ההכנסה.
התוצאה המיידית של שינוי שיטת המס, כאמור, והמעבר למיסוי על בסיס פרסונאלי, הביאה לכך שנישומים רבים, להם הכנסות אשר הופקו מנכסים שמחוץ לישראל, נכנסו בין רגע לרשת המס הישראלית.
בהקשר זה ראוי לציין, כי בשנים האחרונות אנו עדים לשיתוף פעולה וחילופי מידע הולכים וגוברים בין רשות המיסים בישראל למקביליה בעולם הרחב.
שיתוף הפעולה וחילופי המידע, כאמור, התרחבו גם אל מול הבנקים הזרים, ובתוכם, אף אלו השמרנים ביותר אשר משך שנים, חובת הסודיות שבין הבנק ללקוח הייתה נר לרגליהם.
שינוי שיטת המס בשילוב שיתופי הפעולה הבינלאומיים, כמו גם, הגברת האכיפה אותה מבצעת רשות המיסים באמצעות כליה השונים והמתקדמים, הובילו באופן טבעי, לחשש הולך וגובר בקרב בעלי הנכסים הזרים אשר מעולם, ועד לפני מספר שנים אף כדין יש לציין, לא דיווחו על נכסיהם הזרים ו/או ההכנסות אשר הופקו מהן, ביודעין או שלא ביודעין.
תופעה זו מעמידה את אותם נישומים בפני דילמה לא פשוטה האם ליזום פניה ישירה לצורך חשיפת הנכסים וההכנסות שלא דווחו אם לאו.
מחד, ככל שחולף הזמן כדור השלג רק הולך וגדל, כשההשלכות האפשריות כתוצאה מחשיפת הנכסים וההכנסות הזרות ע"י רשויות המס בישראל, עלולות להיות הרות אסון הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי.
מאידך, מקונן חשש טבעי, צופה פני עבר בעיקרו, מפני גילוי יזום ומתן דין וחשבון ביחס להכנסות אשר לכאורה "הועלמו" משך שנים מעיני הרשויות.
מתוך הבנת הדילמה דלעיל, רשות המיסים מאפשרת לנישום לבצע הליך גילוי מרצון אודות הכנסות שלא דווחו ואף פותחת, מעת לעת, חלון הזדמנויות המאפשר לנהל הליך זה תוך הענקת הקלות והטבות משמעותיות לנישום דוגמת: חסינות מהרשעה פלילית מעבירות מס, ניהול ההליך באופן אנונימי, ביטול קנסות וריביות וכיוצא באלה.
בפועל, הליך הגילוי מרצון הינו מורכב ומתבצע במקביל מול מספר גורמים ברשות המיסים, כשלאופן, דרך ועיתוי הצגת העובדות משמעות קריטית לתוצאת המס הסופית ולמזעור הסיכונים לנישום.
ניהול הליך גילוי מרצון, בין אם במסגרת הוראות שעה מקלות ובין אם לאו, דורש הבנה רחבה של מכלול הסוגיות וההשלכות נשוא הגילוי, תוך הערכת סיכונים וסיכויים אופטימלית, כמו גם ניהול משא ומתן דינאמי, שקול ומקצועי, במטרה להגיע לכדי הסכם בעל תוצאת מס אופטימלית ולמזעור נזקים וסיכונים מיותרים לנישום.
למשרדנו ניסיון רב ומגוון בניהול הליכי גילוי מרצון.
התנהגות רשלנית של רשויות המס אשר הובילה להקלה משמעותית בענשם של הנאשמים
בעקבות ת"פ 5765-07 מ.י. היועץ המשפטי לאגף מס הכנסה נ' י.י. הפקות ירושלים בע"מ ואח'
במהלך שנת 2007 הוגש כנגד הנאשמים, כתב אישום בו ייצג משרדנו, המייחס לנאשמים שורה ארוכה של עבירות מס, ובין היתר 14 עבירות לפי סעיף 219 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן – הפקודה), שהמס המתחייב בגינן עומד על 171,178 ₪ וזאת לצד אי הגשת דוחות מס לשנות המס 2005 – 2006.
המאשימה ביקשה להטיל על נאשם 2, שלו עבר פלילי בעבירות מס, מאסר בפועל לתקופה העולה על 6 חודשים, וכן מאסר על תנאי, קנס והתחייבות שלא לעבור עבירות מס נוספות, ועל נאשם 3, שהוא נעדר עבר פלילי, ביקשה המאשימה לגזור עונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס והתחייבות כנ"ל שלא לעבור עבירות מס נוספות.
הרקע לעבירות המס:
לכל אורך הדרך טענו הנאשמים באמצעות משרדנו, כי העיכוב בהגשת הדו"חות נבע מכך שמנהלת החשבונות של החברה נטלה לידיה את חומר הנהלת החשבונות של החברה, לשנות המס 2004 – 2005, שכן לטענתה החברה חברה לה כספים. בשל כך נמנעה מהם האפשרות המעשית להגיש את המאזנים הכספיים של החברה לצורך עריכת השומה, דבר שהוביל לביטול פטור מניכוי מס במקור, ולהטלת עיקולים שונים על נכסי החברה.
בתחילת שנת 2007 הורה בית המשפט, למנהלת החשבונות להשיב לנאשמים את מסמכי החברה הנוגעים לשנת המס 2004, ובסוף אותה שנה פסק לה בית המשפט שכר טרחה הנמוך בהרבה מסכום התביעה אותה הגישה, וכן הורה לה להשיב את כל החומר שנותר בידה. רק אז התאפשר לנאשמים להעביר את החומר לרו"ח לשם הגשת דו"חות המס לשנים 2005-2006.
במהלך כל התקופה עמדו הנאשמים בקשר רציף עם רשויות המס בכל הנוגע לנסיבות העיכוב בהגשת הדוחות ואף ציינו זאת באופן מפורש בכתב לפקיד השומה בפניות בכתב ובע"פ ואף במסגרת בחקירתם בידי רשויות המס – אולם חרף האמור אצה הדרך למאשימה עת שמצאה להגיש כתב אישום בתיק דנן ביום 17/12/07.
בד בבד עם ההליכים הפליליים, בהם נקטה רשות המיסים, במהלך שנת 2008 הוגשה כנגד הנאשמת 1, בקשת פירוק בגין "חובות מס אדירים" מטעם אגף המכס והמע"מ ואגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, הכוללים סכומי מס גבוהים רובם "נובעים" מחובות לפי מיטב שפיטה אשר יצאו בגין היעדר דוחות .
עם הגשת הדוחות במהלך שנת 2009 , התברר כי המצב העובדתי שונה לחלוטין מאותה בקשת פירוק אותה הגישו רשויות המס, שכן הדוחות לשנות המס 2005 – 2006 גילמו הפסד מתואם לצורכי מס בסך כולל של 3.22 מיליון ₪ אשר מצטבר יחד עם ההפסדים הקודמים לסך כולל של 6.7 מיליון ₪ .
הסרת המחדלים ומחדלי רשות המיסים
הדוחות התקבלו על ידי פ"ש ירושלים ואף אושרו כדוחות מבוקרים. לאור האמור טען משרדנו כי די באמור כדי לשמוט למעלה מ-80% מהחובות המיוחסים לנאשמת 1 בבקשת הפירוק – עובדה השומטת את הקרקע מאותם תצהירים, אשר הגישו רשויות המס במסגרת בקשת הפירוק.
יתירה מכך, משרדנו הציג בפני ביהמ"ש אישור מטעם פה"ש, לפיו רשויות המס מחזיקות אצלן יתרות החזר מס, בגין ניכוי מס במקור ביתר, בסך כולל של 507,908 ₪ קרן, סכום הגבוה פי שלושה מחוב הניכויים הנזכר בכתב האישום, ויש לתמוה אפוא על החלטת התביעה להגיש נגד הנאשמים את כתב האישום.
בכל הדיונים שהתקיימו לאורך ההליך וכן בטיעוניו לעניין העונש, הכחיש ב"כ המאשימה בתוקף את הטענה, כי אצל רשויות המס מוחזקות יתרות החזרי מס בסך הנטען, וטען, כי בידו לאשר כי בידי פקיד השומה יתרת החזר בסך 9,000 ₪ בלבד.
רק בדיון מיום 15.6.2010, דיון שנועד לכתחילה למתן גזר הדין, אישר ב"כ המאשימה בהגינותו, כי אכן "נפלה טעות" והנתון שעליו הסתמך בטיעוניו היה שגוי, ולמעשה, בידי פקיד השומה יתרות החזר בסך הנטען על ידי הסנגורים, ומשמעות הדבר כי המחדלים כולם הוסרו זה מכבר.
הכרעת בית המשפט
לאור האמור, קבע בית המשפט כי במהלך מספר שנים, ניסו הנאשמים להסדיר את חובותיהם למס הכנסה. במהלך אותן שנים הסבירו הנאשמים לרשויות המס את הקושי שבפניו הם עומדים בסילוק חובותיהם והסרת המחדלים, ודאגו לעדכן את פקיד השומה בנעשה בהליך המשפטי שהתנהל במקביל, ואשר בסופו הם צפויים היו לקבל את כל החומר הנחוץ להם לצורך עריכת הדוחות.
חרף כל האמור, מאמצי הנאשמים נפלו על אוזניים ערלות, וכך קובע ביהמ"ש הנכבד :
"נוצר הרושם – מן הטעם שרשויות המס הכבידו את ידן על החברה ועל הנאשמים, הטילו עיקולים על נכסים הנחוצים להמשך פעילותה של החברה וביטלו את הפטור מניכוי מס. בעקבות צעדים אלה, נטשו מיטב הלקוחות את החברה, ומכאן ועד קריסתה היתה הדרך קצרה".
באשר לחובות הניכויים לכאורה, שבו הנאשמים וטענו לפני פקיד שומה ירושלים, בכל דרך אפשרית ובין היתר בלשון תחינה, כי עם הגשת המאזנים יתברר, כי יתרות החזר המס, בגין ניכוי מס במקור, בהן מחזיק פקיד השומה, גבוהות לאין שיעור מהחוב בכתב האישום, ועל כן מתבקש פקיד השומה להקפיא את הפעולות כלפיהם.
על יסוד האמור, בוחן ביהמ"ש את גישת רשויות המס וקובע כדלקמן:
"יש לשאול, מדוע לא נבדקה טענתם כבר אז, וכיצד ציפו רשויות המס שהנאשמים, "כנישום סביר", ינהגו במצב שאליו נקלעו. ב"כ המאשימה התייחס לכך בדבריו, והשיב, כי כל אימת שהנישום לא שילם את כספי הניכויים במועד הוא עבר עבירה פלילית ואין דבר שיכול לרפא פגם זה, גם אם לאחר זמן יסיר את המחדל. לטענתו, משמעות הקיזוז נמדדת רק במישור האזרחי. תשובה זו אינה מניחה את הדעת.
מקובלת עליי גישתו של ב"כ נאשם 3, כי התנהגות רשויות המס בעניינם של הנאשמים היתה בלתי נסבלת. אין מחלוקת, כאמור, כי רשויות המס החזיקו אצלם, משך זמן רב, באופן בלתי סביר, יתרת החזר מס של נאשמת 1 שהיתה גבוהה בהרבה מסכום החוב שנתחייבה בו לפי כתב האישום. הדעת נותנת, כי במקרה זה, אילו נשמעה טענת הנאשמים מתחילה ותביעתם להקפיא לתקופת מה את צעדי האכיפה והגביה שננקטו נגדם, היו בוודאי עומדים בנטל להסרת המחדלים וקרוב לוודאי שלא היה מוגש נגדם כתב אישום כלל.
עוד בוחר בית המשפט לאמץ את גישת משרדנו לפיה בנסיבות העניין, לא ניתן היה לצפות מהנאשמים להסיר את המחדלים ולשלם לפקיד השומה כספים לפני שהתקבל פסק הדין בתביעה האזרחית שהוגשה נגדם, ובטרם קיבלו לידיהם את תיק הנהלת החשבונות.
בד בבד לביקורת על התנהגות רשויות המס, בוחר בית המשפט לבקר את המצב המשפטי לפיו מנהל חשבונות מחזיק מסמכים שגורמים לבעליהם למעשה לעבור עבירה פלילית, שכן לטענת בית המשפט מנהלת החשבונות היתה יכולה להחזיק העתקי המסמכים ולשחרר את המסמכים המקוריים כדי שהנאשמים ימלאו את חובותיהם על פי החוק ולפיכך קובע בית המשפט כי מצב משפטי זה דורש תיקון מיידי.
עוד קובע בית המשפט כי
"אין ספק, כי שלטונות המס ידעו על מצבם הקשה של הנאשמים, ובסיטואציה שהתגלתה לעיניהם, ובמיוחד לאור טענתם, כי העיכוב נובע מנסיבות שאינן תלויות בהם, ראוי היה להפעיל שיקול דעת זהיר ולברר את טענותיהם עד תום, ולא להפיל עליהם מכת מחץ שממנה לא יוכלו להתאושש. החלטת שלטונות המס, בנסיבות העניין, להגיש בקשה לפירוקה של נאשמת 1, בשעה שלאשורם של דברים, הימצאות יתרת ההחזר בידיהם שומטת כ-80% מן החוב הנטען בבקשה, ובשעה שניתן היה לקזז את יתרת ההחזר כנגד יתרת החוב, היא, אפוא, מקוממת מאד.
התנהגות כזו אינה הולמת רשות שלטונית. כידוע, התנהגות כזו יש שהיא מצמיחה לנאשם הגנה מן הצדק, וזאת, כאשר מתקיימת פגיעה ממשית בתחושת הצדק. ואולם, בין היתר, יכול בית המשפט לקבוע, כי הפגיעה שנגרמה לנאשם אף שאינה מצדיקה את ביטול כתב האישום, תהיה ראויה להישקל לטובתו בקביעת עונשו, לאחר שהורשע".
לאור האמור ובהתייחס לביקורת הנוקבת על התנהגות רשויות המס מוצא בית המשפט לקבוע כדלקמן:
"הנאשמים לא חסכו מאמצים כדי להסיר את המחדלים, מאמצים שגבו מהם מחיר אישי כבד, ומנגד – את התנהגותן הנפסדת של רשויות המס, אשר 3 שנים למן הגשת כתב האישום, ולאחר שפעלו לפירוק החברה, "גילו" באיחור בלתי סביר, כי בידיהן יתרת החזר מס של נאשמת 1, בשעה שניתן היה לקזזה מול יתרת החוב, ובכך לחסוך את ההליכים ואת עגמת הנפש הרבה שנגרמה לנאשמים",
לפיכך ולאור מחדלי רשויות המס והתנהגותן הרשלנית במהלך הליך אשר יש לזכור שהמדובר בהליך פלילי, גזר בית המשפט על הנאשמים עונש צופה פני עתיד בלבד, הכולל רכיב של התחייבות שלא לבצע את העבירות נשוא כתב האישום בשנית ומאסר על תנאי בלבד.
