נוהל גילוי מרצון
מאת : עו"ד דוד קמחין
הליך הגילוי מרצון עוגן בנוהל עבודה מובנה ברשות המיסים, כבר במהלך שנת 2005, במסגרת חוזר אותו הוציאה מחלקת החקירות ברשות המיסים.
ההיגיון העומד בבסיס הנוהל הינו דיווח על הכנסות שעד כה טרם דווחו לרשויות המס, בתמורה לחסינות בהליך פלילי.
עיקרי הנוהל כפי שעוגנו בחוזר דאז, כוללים את התנאים הבאים אותם מציבה רשות המיסים:
פניה כנה – הכוללת מידע אמין ולא חלקי לגבי ההכנסות הבלתי מדווחות.
- אין מידע קודם בידי רשות שלטונית אחרת – רשות המיסים (מע"מ ומס הכנסה) משטרת ישראל, רשות להלבנת הון, רשות להגבלים עסקיים, מבקר המדינה, כנ"ר לרבות חקירה ומידע בחברות קשורות.
- לא הוחל בבדיקה במישור האזרחי של התיקים הקשורים לגורם שהגיש את הבקשה לגילוי מרצון.
- לא פורסם מידע באמצעי התקשורת הנוגע לבקשה – שכן אם פורסם יחשב הדבר כמידע המצוי בידי רשויות המס.
- המידע לא נכלל בכתב תביעה או הגנה בבתי משפט או בבתי דין בישראל.
דרישה כי המיסים נשוא הגילוי, ישולמו במלואם לרשויות המס, תוך פרק זמן קבוע מראש.
היתרון המשמעותי והעיקרי בהליך זה, הינו חסינות בפני ההליך הפלילי, ככל שהוא נוגע לעבירות המס מנגד חשוב לציין כי במסגרת הליך זה, קיימת דרישה מצד רשות המיסים לחשיפת שמות הפונים וזאת עוד בטרם הוסדרה הסוגיה במישור האזרחי.
עם זאת במהלך שנת 2011 – 2012 הוציאה רשות המיסים נוהל גילוי אטרקטיבי וידידותי ביותר לאזרחים, אם כי הנוהל הוגבל מלכתחילה לפרק זמן קצוב – במסגרתו הוענקו שורה ארוכה של הקלות משמעותיות בכל הנוגע לנוהל הגילוי.
ראשית מאחר ומדובר היה בנוהל מוטב ( כפי שיפורט להלן) הנוהל הוגבל מלכתחילה להכנסות פאסיביות בלבד הכוללות בין היתר:
- הכנסות לא מדווחות מנכסים בחו"ל שהתקבלו בירושה ואו מתנה מתושב חוץ
- הכנסות לא מדווחות מנכסי חוץ, כאשר מקור הכספים היה בארץ ועליהם שולם מס
- הכנסות מרווחי ריבית והפרשי הצמדה בגין חשבונות בנק בחו"ל.
חשוב לציין כי היתרון העיקרי בהוראת השעה היה אפשרות הגשת גילוי אנונימי – אשר מנעה חשיפת שמות הנישומים וזאת עד להגעה להסדר מס בעניינם.
בנוסף לאמור העניקה רשות המיסים, הטבה משמעותית נוספת בדמות פטור מקנסות, ריביות וחלק מהפרשי הצמדה.
